מחלת נפש הוכרה כתאונת עבודה - תביעה נגד ביטוח לאומי

 

בתי הדין לעבודה

בל 000545/06

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

26/08/2007

תאריך:

כב' השופטת מ. פריימן

בפני:

 

 

 

בעניין:

התובע

 פלדשטיין יעקב

ע"י ב"כ עוה"ד

 

 

- נ ג ד -

 

הנתבע

בטוח לאומי-סניף חיפה

 

 

החלטה

 

1.           התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע מיום 18.1.05 כאירוע תאונתי בגינו, לטענת התובע, החל הוא לסבול מנזק נפשי.

 

2.           לטענת הנתבע במכתב הדחיה, לא אירע לתובע ביום 18/1/05 אירוע תאונתי ואין כל קשר בין מצבו של התובע לבין האירוע הנטען. המקרה לא גרם למצבו של התובע והשפעת האירוע בעבודה, אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

 

3.           על דחיה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

 

4.           לאחר  שמיעת ראיות הסכימו הצדדים למינוי מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הארוע החריג מיום 18/1/05 ומצבו הנפשי של התובע.

 

5.           מתמנה בזה ד"ר פרל אליעזר, מרפאת ברזיל, רח' ברזיל 34, ירושלים, לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין בשאלת הקשר הסיבתי כאמור.

 

ואלה העובדות כפי שהוכחו בפנינו:

6.           התובע יליד שנת 1952.

 

7.           התובע עבד מאז שנת 1976 כאזרח עובד צה"ל.

במשך השנים עבד התובע במספר תפקידים. ב- 15 השנים האחרונות עובד התובע במחלקת הוצאת כלים בה משמש כממונה המחלקה.

 

8.           ביום 16/1/05 התקיימה ישיבת סיכום שנת העבודה 2004 וכל מנהלי העבודה צריכים היו להשתתף בה.

התובע לא הופיע לישיבה שכן התבקש ע"י מפקד הסנדא, מר חסידי, להכין רכב ליציאה עד השעה 14:00.

 

9.           ביום 18.1.06, עת פגש התובע במפקד הסדנא וברכו לשלום, החל המפקד לצעוק ולכעוס עליו בשל אי השתתפותו במפגש. המפקד ראה זאת כזלזול בו והטיח בתובע עלבונות תוך שטוען כנגד התובע כי "אנס את המערכת כדי לקבל דרגות".

הצעקות היו בנוכחות אנשים נוספים. "השיחה" החריגה בצעקות ארכה כ- 10 דקות.

 

10.         התובע החל לחוש בעקבות כך דפיקות לב וסחרחורת.

התובע הרגיש המום ומבוזה, במיוחד לנוכח חשיבות העבודה בעבורו, והתקדמותו שהיתה תוצאת עבודתו הקשה ומסירותו לעבודה.

התובע חש נסער, מבולבל ומדוכא. התובע פרץ בבכי ואף חלפו בו מחשבות אובדניות.

 

11.         התובע פנה ליו"ר הועד, נלקח עוד באותו היום למרפאה ומשם הופנה לטיפול בביה"ח בטירת הכרמל. במכתב ההפניה נרשם:

 

             "תלונות/סיבת הפניה:

הגיע ממקום העבודה שלו - צהל - במב כאן בטירה, לאחר ויכוח עם קצין, במהלך הויכוח לדבריו הקצין הטיח בו האשמות קשות שפגעו בו קשות ולרגע חשב לשים קץ לחייו אך במחשבה שנייה חזר בו והתחרט - בנוסף לנ"ל בעיות במשפחה ומשברים נוספים שאיתם הוא מתמודד בקושי רב - והאשה יושבת שבעה על אביה שנפטר - ולכן הוא החולה בודד כעת בביתו.

בעבודה היתה לו שיחה עם העו"ס - שהקלה עליו...".

 

12.         מאז אותו אירוע התחיל התובע בטיפולים נפשיים, לרבות טיפול תרופתי, ואף נאלץ להעדר מעבודתו ולצמצם היקף משרתו.

 

ברקע הדברים מספר עובדות נוספות:

13.         ביום האירוע ישבה אשתו של התובע שבעה על אביה.

 

14.         התובע אישר כי בעת האירוע היה לו סכסוך עם שכנים שבעקבותיו החליט לעבור דירה, קנה דירה חדשה וטרם מכר את דירתו הישנה.

 

15.         התובע אף אישר כי לבתו היו בעיות בנישואיה והוא תמך בה כלכלית.

 

כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

 

16.         מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, ביום 18.1.05.

 

17.         האם לדעת המומחה יש קשר סיבתי בין אירוע הויכוח החריג בעבודתו של התובע ביום 18.1.05 לבין המחלה שאובחנה אצלו במועד זה?

 

18.         אם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג ביום 18.1.05 לבין המחלה ממנה סבל התובע במועד זה, האם השפעת האירוע החריג על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע בטרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו.

 

19.         האם יש לומר שהאירוע מיום 18.1.05 החיש את בואה של המחלה, כך שאילמלא אותו אירוע, יתכן שבואה של המחלה היה נידחה למועד מאוחר יותר כלשהוא או שלא היה מופיע כלל?

 

 

20.         ואלה המסמכים הרפואיים המועברים למומחה:

               1.           הפניה למרכז בריאות הנפש מיום 18/1/05.

               2.           כרטיס מרכז רפואי לבריאות הנפש טירת הכרמל.

               3.           כרטיס כללי קופ"ח כללית.

 

21.         המומחה מתבקש להכין חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין, במידת האפשר, תוך 30 יום.

 

              שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

 

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום יב' אלול, תשס"ז (26 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.