בתי הדין לעבודה

 

 

פסק דין

 

לפני תביעתה של הגב' חנה מיזן (להלן – התובעת) להכיר במותו של בעלה, משה מיזן ז"ל (להלן – המנוח) ביום 12/5/2005, כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995 (להלן - החוק), ולהכיר בתביעת התלויים שהגישה התובעת לפי החוק.

 

1.                    להלן עובדות המקרה:

(א)                 המנוח יליד 1945.

(ב)                 המנוח לקה באוטם שריר הלב ביום 19.3.92 אשר הוכר כתאונת עבודה.

(ג)                   ועדה רפואית לעררים מיום 16.7.97 קבעה למנוח 60% נכות צמיתה מהעבודה, 40% בגין נכות קרדיאלית ועוד 20% על פי תקנה 15.

(ד)                  ביום 12.5.05 בשעה 06:00 נפטר המנוח מדום לב פתאומי כאשר שהה בביתו ללא קשר לעבודה באותה עת.

(ה)                 מצבו הרפואי של המנוח עולה מן החומר הרפואי שיצורף.

 

מינוי מומחה רפואי:

 

2.                    הצדדים הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי בתחום הקרדיולוגי על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין אוטם שריר הלב בו לקה המנוח ביום 19/3/1992 ואשר הוכר כתאונת עבודה לבין האירוע הלבבי אשר הביא למותו ביום  12/5/2005.

 

3.                    מטעם בית הדין מונה כיועץ-מומחה רפואי ד"ר יעקב פרידמן.

 

4.                    על פי חוות דעתו מיום 8.4.2007 ותשובותיו לשאלות הבהרה מיום 17.7.2007, מתברר כי המנוח נפטר ביום 12.5.2005 בביתו באופן פתאומי כאשר הסיבה למותו הפתאומי היתה ארוע לבבי טרמינלי.

הסיבה למוות ברוב המקרים הינה הפרעת קצב קטלני הקרויה פרפור חדרים.

ההפרעה הזאת מתאפיינת בפעילות כאוטית של הלב אשר תוך מספר דקות מובילה לעצירת הלב.

 

במקרה דנן, פרפור החדרים יכול להגרם על ידי גורמים אחדים -

1) אוטם שריר הלב שבו לקה המנוח בשנת 1992.

2) מחלת לב טרשתית כרונית שהתפתחה בליבו על רקע גורמי סיכון רבים.

3) אוטם שריר לב חדש אשר התרחש בו זמנית עם הפרפור, שהיה הסימן הראשון והאחרון של האוטם החד.

 

              המנוח סבל מגורמי סיכון משמעותיים כגון - עודף שומנים בדם, ערכים גבוהים של כולסטרול וטריגליצרידים, יתר לחץ דם, עישון, עודף משקל, סכרת ורמות גבוהות של חומצה אורית בדם.

              כל הגורמים בשילוב גילו והשתייכותו למין זכר, גרמו לחשיפה משמעותית ללקות בטרשת העורקים בכלל או באוטם שריר הלב נוסף בפרט.

 

5.          יש לציין כי המנוח לקה באוטם בשריר הלב בשנת 1992, אשר הוכר כתאונת עבודה.

               התובע סבל מטרשת עורקים.

האוטם מיום 19.3.1992 לא תרם להתפתחות מחלת לב טרשתית, אלא היה תולדה ישירה של המחלה הטרשתית.

               האוטם כן החמיר את המחלה הבסיסית.

האוטם הנ"ל היה רחב וגרם לצלקת נרחבת בדופן הקדמי של שריר הלב.

צלקת כה רחבה גוררת אחריה חשיפה לאי ספיקת לב ולהפרעות קצב.

המנוח לא סבל מאי ספיקת לב, אך עקב חוסר הומוגניות שבשריר ליבו, הוא היה חשוף ללקות בהפרעות קצב.

הצלקת הנרחבת גרמה לחשיפה של המנוח להפרעות קצב אפילו קטלניות בכל עת.

ברמה הקלינית לא היתה עדות להפרעות קצב אצל המנוח בין השנים 1992 עד 2005, אולם עקב השינויים המבניים שבשריר הלב, שנגרמו על ידי האוטם בשנת 1992 - החשיפה והסכנה להפרעת קצב לא נעלמה לרגע במרווח הזמן הזה בין השנים 1992 ועד יום מותו, ב-12.5.2005.

על כן קובע המומחה הרפואי כי האוטם משנת 1992 תרם 50% על הופעת המוות של המנוח, כאשר 50% הנותרים יש לזקוף אותם לאוטם חדש או להחמרה ניכרת בטרשת העורקים, אשר ללא ספק יכול היה להתפתח בשנים שקדמו למותו הפתאומי ב-12.5.2005

 

6.          ב"כ הנתבע הודיע בכתב לבית הדין ביום 22.8.2007, כי לאור חוות דעת המומחה, ד"ר י. פרידמן בשאלותיו לשאלות ההבהרה, החליט הנתבע להכיר בתביעה.

 

7.          לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המנוח נפטר ביום 12.5.2005 כתוצאה מארוע לבבי טרמינלי, וקיים קשר סיבתי רפואי ומשפטי בשיעור של 50% בין האוטם החד ממנו סבל המנוח בתאריך 19.3.1992 (אשר הוכר כתאונת עבודה) על ידי הנתבע, לבין הפרעת הקיצב הקטלני שגרמה למותו של המנוח ביום 12.5.2005.

              את ה- 50% הנותרים יש לייחס למחלה טרשתית ו/או לאוטם חד בו לקה המנוח ואשר התפתח בו זמנית ביום 12.5.2005.

 

8.          על כן, אני קובעת כי בתאריך 12.5.2005 נפטר המנוח כתוצאה מתאונת עבודה, ועל כן, התובעת זכאית לקצבת תלויים ועל הנתבע לשלם לה את הקצבה בהקדם.

 

 

5129371

546783139.        כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח, תוך 30 יום מהיום.

 

הדיון נערך בפני כדן יחיד.